<aside>
ℹ️ מידע על העמוד
- מקורות מידע - הקורס הזה ב-udemy.
- עדכניות - 2022
</aside>
הרעיון בקורס הוא להכיר עקרונות עיצוביים / קוגניטיביים ולהשתמש בהם כדי לייצר ויזואליזציות טובות יותר לדאטא, שיעזרו לכם להשתמש בויזואליזציה כדי להדגיש את האלמנטים הרצויים מבחינתכם, ולוודא שהויזואליזציה שלכם מעבירה את הסיפור שאתם רוצים לספר.
עקרונות בתפיסה ויזואלית
עקרון |
משמעות |
נקודות לשים לב אליהן כשיוצרים ויזואליזציות |
סדר |
בשונה מטקסט (שמוגדר היטב הסדר שבו קוראים), בתפיסה ויזואלית זה יותר מורכב - אין סדר מוסכם שעוקבים אחריו (לדוגמא - האם בגרף מסתכלים קודם על הגרף עצמו? על המקרא? על הצירים?). |
לעצב את הויזואליזציה כדי להוביל, לעזור ולהדריך את הקורא להסתכל עליה בסדר הנכון. |
היררכיה |
לא כל החלקים בויזואליזציה הם בעלי חשיבות זהה - ישנם חלקים חשובים יותר וחשובים פחות (כמו הגרף עצמו לעומת הצירים, או כמו חלקים משמעותיים בגרף לעומת חלקים משמעותיים פחות). |
* לבחור צבעים שיעזרו למשוך את תשומת לב הקורא למה שאנחנו רוצים למקד אותו בו (לדוגמא - רקע אפור משעמם וניטרלי, והגרף עצמו בצבעים חיים ובולטים) |
- בחירת הצבעים צריכה לעזור לשקף אתה סיפור שאנחנו רוצים להעביר, ולהיות עקבית (כלומר להתמקד בסיפור אחד). אפשר לעשות את זה ע״י בחירה בצבעים ניטרליים עבור חלקים שרוצים להסיט את תשומת הלב מהם, ובצבעים בולטים לנקודות פוקוס שרוצים שיתמקדו בהן כדי להעביר את הסיפור, לדוגמא ראו את הגרף שמתחת לטבלה.
|
| בהירות | אם הגרף עמוס מידי (ביותר מידי נקודות דאטא שונות או במידע רב מידי), זה הופך את זה לקשה עד בלתי אפשרי לזהות את הטרנד או המשמעות שהגרף בא לייצג. | להמנע מלהתמקד בנקודות דאטא בודדות, אלא לעשות אגרגציה לדאטאסטים גדולים ולהפוך אותם לגרפים שקל לזהות בהם מגמה. כלומר להדגיש מאפיינים של הטרנד כמו כמו עלייה חדה או ירידה חדה, קבוצה משמעותית וכו׳, בצורה שמדגישה את הסיפור שרוצים להעביר. |
| נרטיב | כשאנשים קוראים גרף, הם מייצרים בראש נרטיב שעוזר להם להבין את הדאטא שהוא מייצג. | ◦ הסדר שבו מראים את הדאטא הוא קריטי
◦ לנסות להפריד בין קורלציה שלא קשורה לסיבתיות - להמנע מלהציג פרטי מידע באופן שגורם להצגה של נרטיב שמדגיש קורלציה שהיא לא הסיבה לטרנד שאנחנו רוצים להסב את תשומת הלב אליו. |
| קונבנציות | יש דברים שהם קונבנציה, כמו שאדום זה רע וירוק זה טוב, צפון זה למעלה ודרום זה למטה. | ◦ למקם את הכותרות, הצירים וכו׳ במיקום שגרתי
◦ להשתמש בסוג הנכון של הגרף (לדוגמא, גרף לינארי לא מתאים לתיאור דברים שאין ביניהם קשר לינארי). |

דוגמא לגרף שממחיש היררכיה
שימוש בחוקי גשטלט כדי להקל על הקוראים לזהות את המשמעות שרצינו להעביר בויזואליזציה
חוקי גשטלט מסבירים איך אנשים מוצאים משמעות במוצג ויזואלי שמורכב מהרבה חלקים נפרדים.
- דמיון - איך אנשים מקבצים אובייקטים דומים (לפי צבע, צורה, גודל וכו׳) ביחד, בלי קשר למרחק ביניהם. אפשר להשתמש בזה בגרפים - לדוגמא ע״י שימוש באותו צבע עבור ייצוג של קבוצה מסוימת, ובכך לעזור לקבץ (מימין) או להפריד (משמאל) בין קבוצות שונות בגרף:


- המשכיות - אנשים עוקבים אחרי המסלול הכי חלק, בלי קשר לאיך הקווים מצוירים. לדוגמא, למרות הצביעה, בתמונה למטה העין רוצה לעקוב אחרי הקו המעוקל ואחרי הקו הישר. זה חשוב במיוחד ביצירה של גרפי קו, שכן הם יכולים להיות מפורדים בצורה שגויה בגלל שהקוראים עשויים לעקוב אחרי ההמשכיות של קווים באופן שונה ממה שהתכוונו (לדוגמא לדמיין את ההמשך של קו שציירנו, או להסתכל על הקו במלואו גם אם נפריד בין חלקים שלו באמצעות צבע או מרקמים).

- קלוז׳ר - אנשים משלימים את החלקים החסרים, בין אם במובן המורכב (אנשים ידמיינו את החלק השלם למרות שיש לו חלקים חסרים - המובן הזה פחות רלוונטי לויזואליזציה של דאטא) או במובן הפשוט (אנשים יעקבו אחרי צורה לא קיימת). למשל באיור התחתון משמאל הצופים יתייחסו לדאטא כמשויך לשלוש קבוצות שונות, אם זו לא היתה הכוונה המקורית זה היה יכול להטעות ולבלבל.
- קרבה - אנשים מדמיינים יחסים בין אובייקטים שקרובים אחד לשני (או בכיוון ההפוך - מדמיינים היעדר יחס בין אובייקטים שרחוקים אחד מהשני). בדוגמא למטה אפשר לראות שרק שינוי של הסידור של הנקודות מבדיל בין אם הן נתפסות כאובייקט אחד או כשלושה אובייקטים. לכן אם רוצים לשקף שאובייקטים שייכים לאותה קבוצה, צריך שהם יהיו מקובצים ביחד במרחב כשאנחנו יוצרים את הויזואליזציה (לדוגמא אם יש גרף עמודות עם שתי עמודות לכל קטגוריה, צריך שהעמודות של כל קטגוריה יהיו צמודות זו לזו ונפרדות מקטגוריות אחרות כדי שהקורא יוכל לעשות את החלוקה לקטגוריות בקלות (לראות את הקשר בין שתי העמודות בתוך אותה קטגוריה, ואת ההבדל בין הקטגוריות השונות).
- הבדל בין רקע לבין דמות - אנשים מחלקים אוטומטית כל תמונה למה שבפרונט למה שברקע, כאשר מה שבפרונט יקבל את תשומת הלב. לכן אם יש יותר מידי תוכן ברקע, זה מתחרה עם התוכן שרוצים שישימו לב אליו.
- סימטריה וסדר - אנשים תופסים כל תמונה בדרך הפשוטה ביותר האפשרית (לדוגמא, לזהות צורות בעננים).
טעויות עיצוביות ביצירת ויזואליזציה
שתי טעויות שגורמות לגרפים להיות מטעים:
- הצורה של הגרף:
- שימוש בגרף תלת מימדי בתור אלמנט עיצובי כשהמימד השלישי לא מיצג מידע נוסף על הדאטא, יכול להיות מטעה כיוון שהוא מקשה על הקורא להבין את מה שהגרף מייצג (לדוגמא לזהות את הגובה האמיתי של העמודות בגרף עמודות).
- שימוש בצורות שאינן ריבועים - לקוראים קשה לאמוד את ההבדל בשטח של משולשים או עיגולים, אבל קל לאמוד אותו במרובעים. שימוש בצורות אחרות (כמו אייקונים או לוגואים) סובל מאותה בעיה, ואפילו אם בוחרים לעשות סקיילינג לפי מימד אחד של הצורה (נגיד גובה), הסקיילינג יגרום להבדלים גדולים בנפח הכולל של הצורה שיקשו על הקורא להבחין בהבדלים כפי שרצינו שייוצגו.
- שימוש בגרף עוגה - הוא ממש לא אפקטיבי ומקשה על הקורא לעשות השוואות בין הערכים שמוצגים בו, או להשוות בין גרפים שונים, כיוון שבמהות שלו הוא מציג אחוזים ולא כמויות.
- הסידור של האלמנטים בגרף:
- חיתוך של ציר הy יכול להשפיע דרמטית על האופן שבו הקורא מזהה טרנד בגרף, וצריך להמנע מזה תמיד כי זה מעוות את האופן שבו הדאטא נתפס אצל הקורא.
- שינוי הסקלה של הצירים יכול באותו אופן להשפיע על האופן שבו הקורא מזהה את הטרנד בדאטא או תופס כמה הוא תלול / חד / ברור.